Commentary for Bava Kamma 207:2
אלא אמר רבא שאני מתני' דכיון דידע למאן גזליה ואודי ליה כיון דאפשר לאהדורי ממונא למריה הוה ליה כמאן דאמר ליה יהיו לי בידך הלכך נשבע אע"ג דקאמר ליה יהיו לי בידך כיון דבעי כפרה לא סגי עד דמטי לידיה הא לא אישתבע הוי גביה פקדון עד דאתי ושקיל ליה:
— Raba therefore said: The case of our Mishnah is different altogether, for since he knows whom he robbed and in fact has admitted it, so that it is possible to restore the misappropriated value to the owner, it is considered as if the plaintiff had said to him: Let it [for time being] be in your possession. It is therefore only in the case where an oath was taken that though [it is considered as if] he said to him: Let it [for time being] be in your possession, yet since the robber is in need of atonement,<span class="x" onmousemove="('comment',' Cf. Lev. V, 24-25. ');"><sup>2</sup></span>
Explore commentary for Bava Kamma 207:2. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.